מערכות מחברים שבירים
התנגשויות כלי רכב העוזבים את תחום הדרך במכשולים קשיחים בצד הדרך, הן בעיית בטיחות מוכרת בעולם כולו.
התנגשויות מסוג זה הידועות כ"תאונות עצם דומם", מהוות בין 40%-20% מכלל התאונות הקשות והקטלניות.
תאונות דרכים מיסודן הינן כשל במערכת – "אדם-רכב-תשתית-סביבה"
מכאן נובעת מורכבות הבעיה, ורב התחומיות של מגוון הפעילויות הנדרשות להפחתת מספר התאונות וחומרתן.
המחקר והניסיון מראים כי טיפול בהיבטי התשתית והסביבה, הכולל מיקום נכון ותכן סלחני של העצמים בצדי הדרך תורמים משמעותית לירידה בשכיחות התאונות ובחומרתן – גישה זו מכונה "תכן דרך סלחני".
המטרה היא ליצור תנאי דרך אשר יאפשרו לנהג רכב שאיבד שליטה וסטה ומהדרך, לעצור את רכבו בבטחה בצד הדרך, או במידה ויתאפשר, לחזור מיד למסלול הנסיעה.
קיימים 3 צעדים עיקריים להבטחת תנאי דרך סלחניים – בהיבטי התשתית והסביבה:
- הסרת מכשולים בצד הדרך או הרחקתם משטח המיסעה ליצירת "מרווח חופשי" לרכב שסטה.
- שינוי מבנה המכשול – הפיכתו לשביר/עביר בעת התנגשות, כך שהוא אינו מכשול מסוכן יותר.
- בבידוד מכשולים מהרכב שסטה באמצעות התקני בטיחות – מעקות קצה וספגי אנרגיה.
סדר הצגת הצעדים כאן מבטא את סדר העדיפויות הרצוי בבואנו להפוך את תכן הדרך ל"תכן סלחני"
